Make your own free website on Tripod.com

המיטוכונדריה

בחלל התא מופיעים מאות גופים מאורכים הנקראים מיטוכונדריה (מיוונית: מיטוס = חוט, כונדרוס = גרגר). הם נמצאים כמעט בכל סוגי התאים למעט תאים של חיידקים ושל אצות. במיטוכונדריה מתקיימים תהליכי הנשימה של התא. הם האחראיים לאספקת אנרגיה לתא, ומכאן כינויים - "תחנות הכוח" של התא.

מבנה:

המיטוכונדריה תופסים נפח ניכר מהציטופלסמה של כל התאים האאוקריוטים. הם זוהו לראשונה במאה ה19 כנקודות במיקרוסקופ האור. למיטוכונדריון צורת גליל מאורך כמעין בוטן, והוא גמיש ובעל כושר תנועה. יש לו שני קרומים: חיצוני ופנימי. הם בנויים מחלבונים, שומנים, ופוספוליפידים. הקרום החיצוני הוא חלק לגמרי, וחדיר במיוחד. בין שני הקרומים ישנו חלל בין קרומי, המכיל נוזל שהרכבו דומה להרכב נוזל הציטופלסמה. הקרום פנימי מקופל בצורות שונות, לקיפולים דקים המכונים רכסים. יש בו נוזל שונה מהנוזל בחלל הבין קרומי, המכיל מאות אנזימים שונים הדרושים לנשימה תאית (נשימה ארובית). סוגי הפולימרים והמולקולות שאופייניים למיטוכונדריה הם:

מולקולות גדולות אבני בניין
  פירובט
פחמימות גלוקוז
  ATP מולקולות
חלבונים חומצות אמינו
  A אצטיל קו-אנזים
שומנים חומצות שומניות וגליצרול
חומצות גרעין נוקלוטיד טרי פוספט

תפקיד:

המיטוכונדריה מכונה תחנת הכוח של התא מכיוון שבה מתבצע השלב הסופי והחשוב ביותר של תהליך הנשימה התאית (נשימה ארובית). מתוך תהליך זה התא מפיק אנרגיה הנחוצה לקיומו של התא. בתהליך זה גם נוצרים מים (H2O)שהתא משתמש בהם לתועלתו, וכן פסולת-פחמן דו חמצני (CO2). המזון שאנו אוכלים, נקלט לגופינו ומתפרק במערכת העיכול לאבניי הבניין. הגלוקוז (סוכר, פחמימה), שהוא אחד מאבניי הבניין, עובר ממערכת העיכול לדם, ומהדם לתאים, שם בין היתר הוא משמש להפקת אנרגיה. תחילה נעשה פירוק (חמצון) מולקולות גלוקוז וחומצות שומן שנכנסו לתא. תהליך כימי זה נקרא בשם גלוקוזה. אחריי שהגלוקוזה מסתיימת נותרת תרכובת בעלת 3 אטומי פחמן הנקראת בשם חומצה פירובית. המולקולות של החומצה הפירובית עוברות דרך הקרום הקפול של המיטוכונדריון. בתוך נוזל הקרום הפנימי מצויים מאות אנזימים המזרזים סדרה של שינויים כימיים בחומצות הפירוביות. תהליך זה נקרא מעגל חומצות הלימון (מעגל קרבס). בתהליך משתחרר אטום פחמן נוסף, ונפלט פחמן דו חמצני (CO2). התרכובת הפחמנית הנותרת היא בת שניי אטומי פחמן. אטומי המימן ניתקים מהגלוקוז ומתקשרים אל החמצן שהגיע מהדם, כך מופקת הכמות הגדולה ביותר של אנרגיה. תהליך זה נקרא זירחון חמצני, ובו נוצרות מולקולות של מים (H2O), ומולקולות ATP המאפשרת קיום תהליכים השונים הדורשים השקעת אנרגיה בתא. בתאים אנימליים המיטוכונדריה הם ספקי האנרגיה היחידים בתא. בתאי צמחים גם הכלורופלסטים מייצרים ATP, אך גם בהם המיטוכונדריון הינו ספק האנרגיה העיקרי של התא. התאים העשירים ביותר במיטוכונדריה הם תאי שריר, לב וכבד, שם תצרוכת האנרגיה היא הגדולה ביותר. מיקום המיטוכונדריה בתא קשור לאזורים שבהם נצרכת אנרגיה רבה, לדוגמא בתאי הזרע המיטוכונדריה מרוכזים סביב בסיס השוטון שבאמצעותו התאים נעים. שטח הפנים של הקרום הפנימי של המיטוכונדריון גדול במיוחד בתא שהוא צרכן גדול של אנרגיה, למשל בתאי שריר הלב גדול שטח זה פי שלושה מאשר בתאי כבד.

חזרה לדף הבית